<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך הלל</h1>
<h2>דף קטו.</h2>
גרסי' בערבי פסחים אמר רבינא אמר לי רב משרשיא בריה דרב חנן הכי אמר הלל משמיה דגמרא לא טביל איניש מצה ומרור בהדדי משום דסבירא לן מצה בזמן (הזמן) הזה דאורייתא [ומרור דרבנן ואתי] מרור דרבנן ומעכב מצה דאורייתא אפי' למ"ד מצות מבטלות זא"ז (ה"א) [ה"מ] דאורייתא אדאורייתא רבנן אדרבנן אבל דאורייתא אדרבנן אתי דרבנן ומעכב למצה דאורייתא. ומסקנא דהלל הוא דאמר דאין מבטלות ומייתי עלה ההוא דקאמרי עליו על הלל שהיה כורכן בבת אחת לפסח ומצה ומרור ואכלן משום שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו לפסח. וכך הוא הפי' פשיטא דכזית בעי למיכל מכל חדא וחדא דהא אכילה כתיב בהו ואמרו בכריתות בפ' אמרו לו [י"ד ע"א] אין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים אההיא יש אוכל אכילה אחת, ופרשתי כיון שהן מפוררין קשין הן כמו ביצה שלימה לבלוע כמו שכתבתי בסדר דרב אבא בר אחא הילכך יש לנו לפרש שהלל היה אוכל שלשת מינין הללו מכל אחד ואחד (פעמי) פעמים בלבד בכדי אכילת פרס כל שלשה בכרך אחד עד שגומר אכילתו.
